למה הגשה המונית מבזבזת לך את השבוע, ומה עובד טוב יותר

ברוב חיפושי העבודה הארוכים מגיע רגע שבו המאמץ הופך בשקט לכמות. הדחיות מצטברות, מישהו אומר שזה משחק של מספרים, ומתחילים לשלוח את אותם קורות חיים לכל משרה עם תואר שנשמע סביר. עד יום שישי כבר יש רשימה ארוכה של הגשות ותיבת דואר שכמעט לא זזה.

כמות נותנת תחושת שליטה, ובדיוק בגלל זה היא מפתה. אם אי אפשר לקבוע את התוצאה, אפשר לפחות לקבוע את המספר. ההיגיון אפילו נשמע הגיוני: לכל משרה יש מועמדים רבים וזוכה אחד, אז יותר כרטיסים אמורים לשפר את הסיכויים. הבעיה היא שמועמדות היא לא כרטיס הגרלה. היא טיעון, שמוצג לקורא אחד, על צורך אחד.

למה המועמדות הגנרית נעלמת

טיעון גנרי מבקש מהקורא לעשות בעצמו את העבודה ולדמיין אותך בתפקיד, ומי שעובר על ערימה ארוכה תחת לחץ של מועד אחרון כמעט אף פעם לא יעשה את זה. המועמדות לא נכשלת כי היא גרועה. היא נכשלת כי מישהו אחר הבהיר את ההתאמה כבר בשורות הראשונות.

תוכנה מחמירה את המצב עוד לפני שאדם מסתכל. מעסיקים רבים מדרגים מועמדויות לפי מידת ההתאמה בין הניסוח למודעה, כך שקורות חיים שאף פעם לא משתמשים במונחים של המעסיק עצמו לתיאור העבודה עלולים להיות מדורגים מתחת למועמד חלש יותר שכן משתמש בהם. אחר כך מגיע הרפרוף האנושי, שהוא בעצם חיפוש אחר סיבה להמשיך לקרוא. אם שום דבר בחלק העליון לא מצביע על המשרה הספציפית הזו, הקריאה נעצרת שם.

המחיר שאנשים הכי פחות שמים לב אליו הוא המחיר שהם עצמם משלמים. עשרות טפסים בשבוע לא משאירים הרבה כוח, וכשסוף סוף מגיעה הזמנה לראיון, כבר אין אנרגיה להתכונן אליו כמו שצריך. גרוע מזה, הלמידה נעצרת. כשאותו מסמך נשלח לכל מקום ושום דבר לא חוזר, אי אפשר לדעת אם הבעיה הייתה במשרות, בקורות החיים או בתזמון. חיפוש קטן ומכוון יותר נותן אפשרות להשוות: על המועמדות הזו ענו, על ההיא לא, וזה מה שהיה שונה ביניהן. המשוב הזה שווה יותר מכל מספר.

יש גם חריגים אמיתיים. אם המשרות באמת זהות זו לזו, כמו בעבודה עונתית או במשרות כניסה עם תחלופה גבוהה שבהן מעסיקים מגייסים בקבוצות, אם כל מועמדות לוקחת כמה דקות, או אם יש צורך דחוף בהכנסה ומוכנים לוותר על התאמה בשביל מהירות, גישה רחבה יכולה להיות ההחלטה הנכונה. גם אז, כדאי להגיש מועמדות רק למשרות שבאמת מוכנים לקבל.

שבוע שבנוי סביב רשימה קצרה

מה שעובד טוב יותר הוא שגרה שאפשר להריץ במשך חודש לפני ששופטים אותה. ביום שני מחליטים על סוג תפקיד אחד או שניים שמחפשים באותו שבוע, ואיפה או איך רוצים לעבוד. אחר כך בונים רשימה קצרה, במקום לגלול בפיד. יש לקרוא כל מודעה כמו שצריך, לסמן בקו כל דרישה ולסמן וי ליד אלה שאפשר לגבות בדוגמה אמיתית מהעבודה שלך. אם ליד רוב הדרישות ההכרחיות יש וי, וגם ליד כמה מהדרישות הרצויות, המשרה נשארת ברשימה. אם כמה דרישות הכרחיות נשארו ריקות, כדאי להניח אותה בצד ולרשום את הפער; ייתכן שזה יהיה יעד הלמידה של הרבעון הבא. ועוד מבחן אחד לפני שהמשרה נכנסת לרשימה: האם אפשר להסביר בשני משפטים למה המעסיק הזה ישמח לשמוע ממך?

מחפשים רחב, ואז חותכים בלי רחמים. אפשר להתחיל מרשימת המשרות, לסנן לפי תפקיד, מקום והסדר עבודה, ולשמור רק את מה שעובר את הסינון.

המאגר גדול. כרגע מפורסמות ב-workfinds.app 4,091,415 משרות פתוחות של 196,309 מעסיקים, ומספיקות רק המעטות שמתאימות לך.

את מה ששרד כדאי לדרג, ולהשקיע את המאמץ הטוב ביותר בתפקידים שהכי רוצים ושהכי מתאימים. לכל אחד מהם יש לשכתב את השליש העליון של קורות החיים כך שסדרי העדיפויות של המודעה יופיעו במילים שלך, ולהוסיף הערה קצרה שמציינת את שם החברה וסיבה ספציפית אחת להגשה. אם יש לך מכר בחברה, או שהמודעה מציינת שם של מגייס, כדאי לשלוח הודעה קצרה וממוקדת. אחר כך יש לתעד מה נשלח, מתי ומה שונה. לוח המועמדויות שומר את התיעוד הזה במכשיר שלך, כך שהסיכום של יום שישי לוקח דקות ולא ערב שלם של ניחושים.

התאמה אישית נשמעת איטית, ולכן אנשים נמנעים ממנה, אז כדאי להכין את החומרים כך שהיא תהיה מהירה. יש להחזיק גרסת אב של קורות החיים שבה כל הישג כתוב כשורה קצרה של ראיה. לכל מועמדות מעתיקים אותה ומוחקים את מה שהמשרה הזו לא צריכה; למחוק מהיר בהרבה מלכתוב. כדאי להחזיק כמה פסקאות לשימוש חוזר לשאלות הנפוצות, ולשכתב בכל פעם רק את משפט הפתיחה. את התוצאה אפשר להעביר בבדיקת קורות החיים, שמראה במכשיר שלך איך מערכות נפוצות לניהול מועמדים קוראות את הקובץ, כדי שבעיית עיצוב לא תבטל את כל העבודה.

מפסיקים לספור כמה מועמדויות נשלחו. במקום זה עוקבים אחרי כמה מהמשרות שברשימה הקצרה קיבלו תשובה מאדם, כמה מהן הפכו לשיחה, ומה היה משותף לאלה שהצליחו. כשהתשובות מעטות, יש לבדוק את השלבים לפי הסדר: המשרות שנבחרו, החלק העליון של קורות החיים, והאם הצלחת להגיע למישהו בכלל. קודם מתקנים את השלב החלש המוקדם ביותר, כי כל מה שאחריו תלוי בו.

אם חיפוש קפדני נשאר שקט כמה שבועות, עדיף להרחיב קצת את המסלול ולא לנטוש אותו. תואר סמוך, עיר קרובה או משרות מרחוק יכולים לפתוח אפשרויות אמיתיות בלי לשנות את מה שרוצים. וכדאי להוסיף בכל שבוע שיחה אחת שאינה הגשת מועמדות, כי הרבה משרות מאוישות על ידי מי ששמע עליהן מוקדם.

כמות שואלת כמה. התאמה שואלת אילו. מי שעונה קודם על השאלה השנייה מבזבז פחות ערבים ומקבל יותר תשובות ששווה לקבל.